אין דבר כזה בייבי בום או לידת אינסטנט

 לא יכולתי לאמר את הדברים טוב יותר!!
מביאה לכם מאמר זועם ומדוייק!!
גם התגובות שקיבל בהמשך פוקחות עיניים
בוקר טוב עולם! ת-ת-ע-ו-ר-ר-ו!!

הסיבה לא לקחת דולה, זו בדיוק הסיבה כן לקחת דולה!

היום הבנתי דבר חשוב!
נשים רבות מפחדות להשתמש בשרות של תומכת יולדות
כי הן פוחדות מעצות 
כי הן לא רוצות שיגידו להן מה לעשות בלידה
כי הן רוצות ללדת בעצמן בלי שמישהו זר יחליט או ידחף את עצמו ויבלבל אותן...

וזו בדיוק הסיבה, שבגללה עליהן לקחת שרות של תומכת יולדות!!
תפקידה של התומכת הוא לא לייעץ לך - אלא לעזור לך להקשיב לקול הפנימי שלך
תפקידה של התומכת הוא לא להגיד לך מה לעשות - אלא לאפשר לך לבחור מתוך מודעות
תפקידה של התומכת הוא לא לדחוף את עצמה ולבלבל אותך - אלא להתבטל אליך, ולהפוך למסננת של קולות חיצוניים.

ועוד תפקידים אחרים.....

נולד האתר החדש שלי!! www.leyad-hashem.com

מי אני?

שמי קרן רבקה קאופמן. אני בת 39, נשואה ואמא ל6 ילדים, תומכת יולדות וקרמיקאית.

את רזי תמיכת היולדות למדתי ואספתי במשך כל חיי, ממש כך!

נולדתי כבת בכורה בברכת הרבי מלובביץ', וגדלתי רוב חיי בארץ במשפחה דתית לאומית.

נושא הלידות ,ההנקות וגידול ילדים תמיד היה סביבי באופן טבעי, ותמיד עסקתי באופן ספונטני בעזרה בטיפול באחיותי הקטנות. הייתי מודעת מגיל צעיר לתהליכי הלידה, שתמיד נתפשה בעיניי כחוויה מופלאה משמחת, ולמרות הקושי שבה, גם מהנה!

את ביתי הבכורה ילדתי בגיל 21. לא הייתי אז מודעת לנושא הלידה הפעילה והתכוננתי ללידה בקורס "הכנה ללידה" בית חולימי סטנדרטי. יחד עם זאת זכורה לי בבירור הידיעה הפנימית הנאיבית, שבשביל ללדת אני לא צריכה שום דבר מיוחד – פשוט לכרוע וללדת!

בפועל, היה פער בין הידיעה הפנימית הבוסרית והרצון ללידה טבעית, לבין המציאות שעטפה אותי בבתי החולים השונים בכל חמשת הלידות הראשונות. לקראת כל לידה למדתי והתכוננתי קצת יותר ללדת באופן טבעי, אך בכל פעם נוצרה ההתנגשות עם המציאות של צירים שאיני יודעת להתמודד איתם, ותחושה של "כניעה" למנגנון הבית חולימי ולמושיע האינסטנט – האפידורל.

יחד עם זאת, ב"ה, מעולם לא נלקחה ממני ההנאה העוצמתית שבעצם הלידה! מבחינתי זו החוויה הכי נפלאה שניתן לחוות אי פעם בעולם הזה! זהו פלא בעיניי שאדם שלם עם כל האיברים, הרצונות והחיים, יוצא מתוך גופי ממש! לזה אני קוראת: "לעשות חיים!!"

לאחר חוויה פחות נעימה בלידה החמישית, ובתחילת ההריון השישי, הגעתי להכרה, שאני לא יודעת כמה פעמים עוד אלד בחיי, והפעם, אני נחושה ללדת כמו שהקב"ה תכנת אותי. בלי התערבויות, בלי לחצים, בלי התעסקות עם מה שמסביב. אלא רק התכנסות וסבלנות ואמונה, וכמו שהאמנתי לפני 15 שנה – פשוט לכרוע וללדת!

אז המטרה הפעם הייתה ברורה ומודעת, אבל הדרך לשם?…

התחלתי לחפש בחשאי מידע אודות המעשה ה"ראדיקלי" של לידת בית!! ולהפתעתי גיליתי שאני לא היחידה שמעיזה לחשוב מחוץ למסגרת הקונבנציונאלית, ושאני ממש לא ממציאה את הגלגל, אלא יש בארץ אירגון מסודר של מילדות בית וגם נשים רבות שבוחרות בדרך זו ללדת, פעם אחר פעם. בנוסף התחלתי ללמוד לעומק איך בעצם יולדים באופן טבעי? מהם המנגנונים ההורמונאליים שגורמים ללידה להתרחש? מהם התנאים הסביבתיים והפנימיים להתפתחות לידה תקינה ובריאה? מדוע בעצם היה לי כל כך קשה להגיע למצב האופטימלי הזה בבתי החולים השונים? ושאלת השאלות מבחינתי אז הייתה: איך מתמודדים עם צירים בלי אפידורל!

חקרתי, שאלתי, שוחחתי, התלבטתי, תהיתי, למדתי, הבנתי, גיליתי, הפנמתי… ובסוף גם ביצעתי!!

ילדתי את בני השישי בבית. בתוך בריכה חמימה, עם מילדת בית מקצועית, עם דולה אהובה, עם איש מסור ונאמן ובמיוחד… וזו הייתה התגלית והחוויה הכי מרגשת…. עם ריבונו של עולם!! הייתי ממש כלי לרצונו! כמו משה רבינו שהוריד תורה, כך אני, פנים מול פנים עם ה' – מורידה נשמה!

ברור לי כי לא כל יולדת בימינו מעוניינת ללדת בבית, וזו גם אינה המטרה. אני כן חשה צורך הולך וגדל אצל נשים, פשוט ללדת, כמו שה' הטביע בטבע שלנו. אני גם מזהה צורך הולך וגדל אצל נשים שחוו לידות לא נעימות בגלל מגוון סיבות, שלרוב מקורן הוא בתפיסות ובמערכת האמונות בתרבות המערבית בה אנו חיים, לתקן את החוויה הזו. יותר מכך, בדור זה של גאולה, נדמה לי שיש צורך אמיתי ליצור חוויית לידה חדשה לגמרי… ביטול הגזירה "בעצב תלדי בנים"… ולהפוך אותה ללידה של גאולה!

לפני כשלוש וחצי שנים, פרצה לתודעה שלי מציאות מופלאה ומכוננת – ההיקשרות לצדיק יסוד עולם – רבינו נחמן בן פייגא ושמחה מברסלב. מעתה, כל חיי עלו על מסלול מרגש ומלא גילויים על תפקידי ומהותי כאן בעולם.

בתקופה בה התחלתי ללוות יולדות, התחלתי גם ללמוד קדרות אבניים במטרה להקים סטודיו לקרמיקה (עוד אהבה, אותה אני משלבת במפגש הראשון עם היולדת…). אז גם גיליתי, שבפרשת השבוע בה נולדתי, פרשת שמות, מופיע סיפור המיילדות העבריות, שלא פוחדות מפרעה אלא רק את ה' הן יראות! פרעה מצווה אותן "וראיתן על האבניים אם בן… ואם בת…" ורש"י מפרש: "אבניים – מושב היולדת וגם מושב כלי אומנות יוצר כלי החרס" זה כבר ממש המם אותי! היעוד שלי מפורש בפרשה בה נולדתי!

את הפסגה הזו של שותפות בבריאה ודבקות בה', אני משתוקקת לחלוק גם איתך ועם עוד יולדות יהודיות, שנמצאות בשליחות העליונה של הבאת נשמה לעולם! ואני גדושה בכלים ואמצעים פיסיים, רגשיים ונשמתיים, בעזרתם אוכל לתמוך בך, לאורך המסע להגשמתה.

אוהבת

קרן רבקה קאופמן – תומכת יולדות באהבה

052-8197364 karenrivkau@gmail.com

מה דעתכם על הלוגו?
מה הוא מביע?
אילו תחושות הוא מעביר?
אודה לכם אם תעזרו לי במשוב קצר.... תודה :) 

ר"ח שבט - הכי רקוב הכי קרוב!

דוקא כשהזרע
הטמון באדמה
הכי רקוב
דוקא אז
בוקעים ממנו חיים חדשים
שמעולם לא חלם עליהם.

דוקא כאשר הזרע,
הקטן גם ככה
נרקב ומאבד כל צלם,
דוקא אז
כח עליון מרים אותו ומחיה
ונותן לו כוחות והוא לובש צורה
והופך למי שהוא נועד להיות מלכתחילה!

דוקא כאשר אישה
שרויה בריק
הכי חלול
באין.
דוקא אז
בוקעים מתוכה חיים חדשים
נשמה טהורה
מתנה מאלוקים.

מתנת האלוקים שלי....

מה בין תמיכת יולדות לקרמיקה?....

לפני 39 שנים ושבועיים נולדתי... מזל טוב.
פרשת השבוע הייתה פרשת שמות.
מסופר על גזירות פרעה, על שיעבוד בני ישראל במצרים.
הסיפור המרכזי בתחילת הפרשה הוא על המיילדות העבריות.
פרעה מצווה אותן "בילדכן את העבריות וראיתן על האבניים, אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה"(שמות, א', י"א)
שני עניינים מרגשים נמצאים כאן אחד כלל ישראלי והשני אישי שלי.
"וראיתן" - פרעה דורש מהן לראות ראייה פיזית את היילוד, אך בפסוק הבא ברור לנו שהן לא נכנעות לראיה החיצונית של מלך בשר ודם, אלא "ותראן המילדות את האלוקים, ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים, ותחיין את הילדים"(שמות, א', י"ב).
הן הופכות את הראיה ליראה ובמקום להתייחס למלך מצרים, הן הולכות בודדות במערכה וכנגד כל הסיכויים, אחר מלך מלכי המלכים ומקיימות את ייעודן - לחיות את הילדים!
"על האבניים" - מילה זו נזכרת פעם ראשונה ואולי יחידה בתורה ויש לה כפל משמעות, שמבחינתי סוגר מעגל מדהים!! רש"י מפרש: "על האבניים - מושב האשה היולדת... וכמוהו עושה מלאכה על האבניים, מושב כלי אומנות יוצר כלי חרס"
אני נדהמת ונרגש בכל פעם מחדש, איך נמצא איזכור כל כך מפורש ומדוייק לשני התחומים שבהם אני מוצאת את ייעודי בחיים, במילה אחת, בפרשת השבוע בה נולדתי!! #תומכת יולדות# וקרמיקאית.

תודה לך ה'!

אבניים - מושב כלי אמנות יוצר כלי חרס

אבניים - מושב האשה היולדת

אני נולדת....

בעזרת השם יתברך, בזכות רבנו הקדוש ר' נחמן בן פייגא ושמחה
אני מתחילה להוולד....
כך ממש אני מרגישה
בתהליך ארוך ובלתי צפוי לחלוטין
מפתיע ומרגש
מלא עליות
מלא כאילו ירידות (אולי אזכה להסביר בפעם אחרת למה "כאילו")
הנה כבר ממש אפשר לראות את הראש מתקרב
עוד דחיפה קטנה הוא בחוץ
ומיד אחריו כל הגוף
ושקט
רגיעה
אנחת רווחה
דמעת הודיה
הצפת אהבה

מזל טוב! בקרוב אצלך :)